תנ"ך על הפרק - ישעיה סה - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה סה

399 / 929
היום

הפרק

נִדְרַ֙שְׁתִּי֙ לְל֣וֹא שָׁאָ֔לוּ נִמְצֵ֖אתִי לְלֹ֣א בִקְשֻׁ֑נִי אָמַ֙רְתִּי֙ הִנֵּ֣נִי הִנֵּ֔נִי אֶל־גּ֖וֹי לֹֽא־קֹרָ֥א בִשְׁמִֽי׃פֵּרַ֧שְׂתִּי יָדַ֛י כָּל־הַיּ֖וֹם אֶל־עַ֣ם סוֹרֵ֑ר הַהֹלְכִים֙ הַדֶּ֣רֶךְ לֹא־ט֔וֹב אַחַ֖ר מַחְשְׁבֹתֵיהֶֽם׃הָעָ֗ם הַמַּכְעִיסִ֥ים אוֹתִ֛י עַל־פָּנַ֖י תָּמִ֑יד זֹֽבְחִים֙ בַּגַּנּ֔וֹת וּֽמְקַטְּרִ֖ים עַל־הַלְּבֵנִֽים׃הַיֹּֽשְׁבִים֙ בַּקְּבָרִ֔ים וּבַנְּצוּרִ֖ים יָלִ֑ינוּ הָאֹֽכְלִים֙ בְּשַׂ֣ר הַחֲזִ֔ירופרקוּמְרַ֥קפִּגֻּלִ֖ים כְּלֵיהֶֽם׃הָאֹֽמְרִים֙ קְרַ֣ב אֵלֶ֔יךָ אַל־תִּגַּשׁ־בִּ֖י כִּ֣י קְדַשְׁתִּ֑יךָ אֵ֚לֶּה עָשָׁ֣ן בְּאַפִּ֔י אֵ֥שׁ יֹקֶ֖דֶת כָּל־הַיּֽוֹם׃הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה לְפָנָ֑י לֹ֤א אֶחֱשֶׂה֙ כִּ֣י אִם־שִׁלַּ֔מְתִּי וְשִׁלַּמְתִּ֖י עַל־חֵיקָֽם׃עֲ֠וֺנֹתֵיכֶם וַעֲוֺנֹ֨ת אֲבוֹתֵיכֶ֤ם יַחְדָּו֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֤ר קִטְּרוּ֙ עַל־הֶ֣הָרִ֔ים וְעַל־הַגְּבָע֖וֹת חֵרְפ֑וּנִי וּמַדֹּתִ֧י פְעֻלָּתָ֛ם רִֽאשֹׁנָ֖העל־אֶל־חֵיקָֽם׃כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א הַתִּירוֹשׁ֙ בָּֽאֶשְׁכּ֔וֹל וְאָמַר֙ אַל־תַּשְׁחִיתֵ֔הוּ כִּ֥י בְרָכָ֖ה בּ֑וֹ כֵּ֤ן אֶֽעֱשֶׂה֙ לְמַ֣עַן עֲבָדַ֔י לְבִלְתִּ֖י הַֽשְׁחִ֥ית הַכֹּֽל׃וְהוֹצֵאתִ֤י מִֽיַּעֲקֹב֙ זֶ֔רַע וּמִיהוּדָ֖ה יוֹרֵ֣שׁ הָרָ֑י וִירֵשׁ֣וּהָ בְחִירַ֔י וַעֲבָדַ֖י יִשְׁכְּנוּ־שָֽׁמָּה׃וְהָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ לִנְוֵה־צֹ֔אן וְעֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְרֵ֣בֶץ בָּקָ֑ר לְעַמִּ֖י אֲשֶׁ֥ר דְּרָשֽׁוּנִי׃וְאַתֶּם֙ עֹזְבֵ֣י יְהוָ֔ה הַשְּׁכֵחִ֖ים אֶת־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י הַֽעֹרְכִ֤ים לַגַּד֙ שֻׁלְחָ֔ן וְהַֽמְמַלְאִ֖ים לַמְנִ֥י מִמְסָֽךְ׃וּמָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם לַחֶ֗רֶב וְכֻלְּכֶם֙ לַטֶּ֣בַח תִּכְרָ֔עוּ יַ֤עַן קָרָ֙אתִי֙ וְלֹ֣א עֲנִיתֶ֔ם דִּבַּ֖רְתִּי וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּעֲשׂ֤וּ הָרַע֙ בְּעֵינַ֔י וּבַאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי בְּחַרְתֶּֽם׃לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה עֲבָדַ֤י ׀ יֹאכֵ֙לוּ֙ וְאַתֶּ֣ם תִּרְעָ֔בוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׁתּ֖וּ וְאַתֶּ֣ם תִּצְמָ֑אוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יִשְׂמָ֖חוּ וְאַתֶּ֥ם תֵּבֹֽשׁוּ׃הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י יָרֹ֖נּוּ מִטּ֣וּב לֵ֑ב וְאַתֶּ֤ם תִּצְעֲקוּ֙ מִכְּאֵ֣ב לֵ֔ב וּמִשֵּׁ֥בֶר ר֖וּחַ תְּיֵלִֽילוּ׃וְהִנַּחְתֶּ֨ם שִׁמְכֶ֤ם לִשְׁבוּעָה֙ לִבְחִירַ֔י וֶהֱמִיתְךָ֖ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְלַעֲבָדָ֥יו יִקְרָ֖א שֵׁ֥ם אַחֵֽר׃אֲשֶׁ֨ר הַמִּתְבָּרֵ֜ךְ בָּאָ֗רֶץ יִתְבָּרֵךְ֙ בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֔ן וְהַנִּשְׁבָּ֣ע בָּאָ֔רֶץ יִשָּׁבַ֖ע בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֑ן כִּ֣י נִשְׁכְּח֗וּ הַצָּרוֹת֙ הָרִ֣אשֹׁנ֔וֹת וְכִ֥י נִסְתְּר֖וּ מֵעֵינָֽי׃כִּֽי־הִנְנִ֥י בוֹרֵ֛א שָׁמַ֥יִם חֲדָשִׁ֖ים וָאָ֣רֶץ חֲדָשָׁ֑ה וְלֹ֤א תִזָּכַ֙רְנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנ֔וֹת וְלֹ֥א תַעֲלֶ֖ינָה עַל־לֵֽב׃כִּֽי־אִם־שִׂ֤ישׂוּ וְגִ֙ילוּ֙ עֲדֵי־עַ֔ד אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י בוֹרֵ֑א כִּי֩ הִנְנִ֨י בוֹרֵ֧א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם גִּילָ֖ה וְעַמָּ֥הּ מָשֽׂוֹשׂ׃וְגַלְתִּ֥י בִירוּשָׁלִַ֖ם וְשַׂשְׂתִּ֣י בְעַמִּ֑י וְלֹֽא־יִשָּׁמַ֥ע בָּהּ֙ ע֔וֹד ק֥וֹל בְּכִ֖י וְק֥וֹל זְעָקָֽה׃לֹא־יִֽהְיֶ֨ה מִשָּׁ֜ם ע֗וֹד ע֤וּל יָמִים֙ וְזָקֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְמַלֵּ֖א אֶת־יָמָ֑יו כִּ֣י הַנַּ֗עַר בֶּן־מֵאָ֤ה שָׁנָה֙ יָמ֔וּת וְהַ֣חוֹטֶ֔א בֶּן־מֵאָ֥ה שָׁנָ֖ה יְקֻלָּֽל׃וּבָנ֥וּ בָתִּ֖ים וְיָשָׁ֑בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְאָכְל֖וּ פִּרְיָֽם׃לֹ֤א יִבְנוּ֙ וְאַחֵ֣ר יֵשֵׁ֔ב לֹ֥א יִטְּע֖וּ וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל כִּֽי־כִימֵ֤י הָעֵץ֙ יְמֵ֣י עַמִּ֔י וּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם יְבַלּ֥וּ בְחִירָֽי׃לֹ֤א יִֽיגְעוּ֙ לָרִ֔יק וְלֹ֥א יֵלְד֖וּ לַבֶּהָלָ֑ה כִּ֣י זֶ֜רַע בְּרוּכֵ֤י יְהוָה֙ הֵ֔מָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם אִתָּֽם׃וְהָיָ֥ה טֶֽרֶם־יִקְרָ֖אוּ וַאֲנִ֣י אֶעֱנֶ֑ה ע֛וֹד הֵ֥ם מְדַבְּרִ֖ים וַאֲנִ֥י אֶשְׁמָֽע׃זְאֵ֨ב וְטָלֶ֜ה יִרְע֣וּ כְאֶחָ֗ד וְאַרְיֵה֙ כַּבָּקָ֣ר יֹֽאכַל־תֶּ֔בֶן וְנָחָ֖שׁ עָפָ֣ר לַחְמ֑וֹ לֹֽא־יָרֵ֧עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֛יתוּ בְּכָל־הַ֥ר קָדְשִׁ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
נדרשתי. הנה תשוב' השם, כי אבותיכם הכעיסוני, ואני נדרשתי, הטעם המצאתי עצמי בצר', לעם לא שאלו שאמצא להם:אמרתי הנני הנני. פעם אחר פעם על יד הנביאים:לא קורא. לא היה נקרא בשמי בימים ההם, כי אם בשם הבעל:נדרשתי [צ"ל פרשתי]. אמר רבי משה הכהן כי הכתוב הראשון על אומות העולם, והטעם כי אפילו לגוים שלא נקראו בשמי נדרשתי, ולעמי פרשתי ידי, והטעם שאקבל אותם:הדרך. ימשך עצמו ואחר עמו, וכן הוא הדרך דרך לא טוב כמו ועץ הדעת טוב ורע (בראשית ב' ט'):העם המכעיסים אותי על פני. כעבד שיכעיס אדוניו והוא רואהו בעיניו:זבחים בגנות. לע"ז:היושבים. לדרוש אל המתים ודברי השדים:ובנצורים. חרבות, כעיר נצורה (ישעיהו א' ח'):האוכלי' בשר החזי'. להכעיסני:ומרק. ידוע, ואת מרק שפוך (שופטים ו' כ') וכתיב ופרק והם שני שמות לטעם אחד:האומרים. הם טמאים, והם אומרים לאחרים שלא אכלו בשר החזיר:קרב אליך. כמו גשה אליך:כי קדשתיך. פעל עומד כמו בני יצאוני (ירמיה י' כ'), וכן הוא כי קדשתי ממך, אני קדוש ממך:אלה. שמו עשן באפי:הנה וגו'. זאת הרעה שעשו כתוב' היתה לפני לא שכחתיה:עונותיכם וגו'. והנה אתם הוספתם עונות על עונות אבותיכם, וטעם ראשונה שהלכו בגלות אבותיכם, בעבור עבודה זרה:כה. אף על פי כן יהיה בימים ההם כאשר ימצ' התירוש באשכול לאמר אדם לחברו אל תשחיתהו ויאמר כי ברכה בו כן אעשה למען עבדי הם צדיקי ישראל בגלות לבלתי השחית הכל:והוצאתי וגו'. שיצאו בגלות, והם הצדיקים, והעד שאמר בחירי:והיה. עמק עכור סביב ירושלם, וכתוב את עמק עכור לפת' תקוה (הושע ב' י"ז), ורבים אמרו כטעם עוכר ישראל (מלכים א' י"ח י"ז), ואין צורך:אשר דרשוני. כי יזכור אשר דרשו זולתי:ואתם. השכחים, שם תאר על משקל יראים (שמואל א' כ"ג ג'):לגד. גדוד השמים, ויאמר רבי משה הכהן כי לגד הוא כוכב צדק שיורה על כל דבר טוב, כי כן לשון קדר, ואמר כי אין כמוהו באגד (בראשית ל' י"א):למני. יש אומרים לצורת הגלגל, שכל צורה וצורה יש לה מניין ידוע מכוכבים, ור' משה הכהן אמר שהוא שם כוכב:ממסך. מגזרת מסכה יינה (משלי ט' ב'):ומניתי. דרך צחות בלשון הקודש לאמר גד גדוד יגודנו (בראשית מ"ט י"ט) דן ידין עמו [שם ט"ז] ובעבור שאמר למני אמר אחריו ומניתי, ממספר כמו ע"י מונה (ירמיה ל"ג י"ג):לכן וגו'. עבדי, הם השבים אל ציון:ואתם. אשר ישארו שלא עבדו השם ישארו ברעתם:תיילילו. ראוי להיות תחת התי"ו פתח, על דרך יישירו נגדך (משלי ד' כ"ה), וכמוהו ממרחק יידע (תהלים קל"ח ט' ו'), ואלמנה לא ייטיב (איוב כ"ד כ"א):והנחתם שמכם לשבוע'. ואלה כמו ישימך כצדקיהו וכאחאב (ירמיה כ"ט כ"ב), ויאמר אדם לחבירו והמיתך יי:יקרא שם אחר. נכבד:אשר וגו'. אין מלת מתברך כמו ונברכו בו (בראשית י"ח י"ח) כי הפרש יש ביניהם:וטעם באלהי אמן שיכיר כל העולם כי אין אלוה אמת זולתו, כי אמן מגזרת אמונה (ישעיהו כ"ה א') והוא תאר השם, והטעם שיודה שזהו אמת או מתפלל שיתאוה להיותו אמת:וטעם כי [נשכחו], נסתרו הצרות שעברו על הצדיקים עובדי השם, כי בראות הרשעים שהצרות באות עליהם, היו מלעיגים בם ובעבודתם:כי וגו'. יש אומרים כי הטעם כאילו, ורבי יהודה המדקדק נ"ע אמר כי טעם בריאת שמים והארץ על הפרטים, והנכון כי השמים הם הרקיע, והשם יחדש אויר טוב שיהיו בני האדם בריאי' בגופם, ויחיו שנים רבות, וגם יוסיף בכח הארץ, והנה היא חדשה, והאומר כי זה רמז לעולם הבא, איננו דבק בפרשה, כי אין לעולם הבא אכילה, וכן הורו קדמונינו ז"ל [ברכות י"ז], והוא אמת לבדו:הראשונות. יש או' על הצרות, והוא הנכון, ואחרים אמרו על השמים והארץ, ואין טועם לפירוש זה, והעד הפסוק הבא אחריו:עדי עד. שנים ארוכות, כי הנה אחריו ימות, והנה בורא את ירושלם יוכיח, כי אין הבריא' להוציא יש מאין כאשר אמרו כל המפרשים, רק הוא מגזרת חדש':קול בכי. על חלל או מת בלא עתו, כי הפסוק הבא אחריו לעד:לא וגו'. הנה תורה זאת הפרשה כי השבים אל ציון בימות המשיח יחיו שנים רבות, והנה הזקן ימלא את ימיו שהוא בתולדת לחיות, כמו הקדמונים מאדם ועד נח, וכן עול ימים שהוא העולל, והמת מת והוא בן מאה שנה, ואם מת יקולל, כי אם חיה פחות מאלה השנים, אז יאמרו עליו עדיין לא שלמה דעתו, וזה אמר שמת והוא נער והחוטא אם יהיה בן מאה. הכתוב לעד כי סוף העולם ישוב כראשיתו:ובנו וגו'. הטעם שיהיו לבטח כי אין אויב, והפסו' הבא אחריו לעד, או טעמו שיבנו בית וישבו בה שנים רבות, ולא כמתי מלחמה:כימי העץ. שיעמוד שנים רבות כמו החרוב גם אחרים:וטעם ומעשה ידיהם יבלו בחירי, כי יש מעשים שיעשה האדם ויזקין, והם יראו חדשים כבניין והמכתב. (והם) בחירי. הם פועלים:לא וגו'. הטעם לא ימותו בניהם, כי השם ברך אותם וברך בניהם להיות אתם:והיה טרם יקראו. לפי דעתי כי טרם כמו עוד, ואם בא בתוספת בי"ת כמו קוד', והטעם כל אשר ישאלו ממני אתן להם:זאב וגו'. הטעם השלום, ולפי דעת רבים שהשם יסיר תולדת הזאב, והעד כבקר יאכל תבן:וטעם נחש עפר לחמו, כתולדתו, ולא דבר אחר, והטעם שלא יזיק:כל אלה הנבואות עתידות בארץ ישראל לבדה כי כתוב כן בכל הר קדשי:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך